לילה עירוני

אז לפני כמה ימים הייתי ברעננה. עזבו למה. אני לא מגיעה לשם כמעט אף פעם. הביקור הזה היה מעט יוצא דופן מכיוון שבפעם הראשונה הזדמן לי לשוטט לבד ברחוב אחוזה (בעודי תרה אחר כוס קפה).
הרחוב הראשי של רעננה מלא חיים. אינספור חנויות מוארות בלילה הסתמי הזה שבין חמישי ושישי, פשוטות יותר ופשוטות פחות. הכל מוכרים  – בורקס, תכשיטים, כלי כתיבה, בגדים, ומשקפיים (סליחה, היום קוראים לזה "קליניקה לתפקודי ראייה"). יש שם ריח של קרנבל, ערבוב של פופקורן, צ'יפס ושווארמה. מזרקה על המדרכה ולידה זקנות יושבות על ספסלים ובוהות. פיצוחים, ארטיק, רמזור.
קניתי את הקפה שלי ואני בדרך חזרה. ברעננה רצים ילדים בכל מקום. ילדות בבגדי ריקוד, יצאו בטח משיעור פאנקי, ואיזה ילד אחד דחף אותי קצת כשעבר לידי. הפנסים מאירים חזק את העצים בלילה. אויר לח, מתקרב לים, כמה אני אוהבת את הריח של המכוניות בכביש הזה, כמו פעם כשהייתי ילדה. שיהיה חריף וחזק, זה לא מפחיד אותי.