אלכס גלעדי רואה משפחה חורגת.

אלכס גלעדי, ממייסדי "קשת" וסגן נשיא ברשת NBC, אמר אתמול בתכנית "איפה צדקנו" עם ארז טל שהתכנית האהובה עליו בטלויזיה הישראלית היא "משפחה חורגת" עם אלון גל, והוא רואה אותה באדיקות. לדבריו, זה בגלל שהתכנית מלמדת את הישראלים, שנמצאים כל הזמן באוברדראפט, איך להתנהל כמו שצריך.

התכנית של אלון גל היא מרתקת בעיני, ואני צופה קבועה שלה, ויש לי סיבות טובות:
1. התכנית הזו מספקת את יצר המציצנות שלי באופן כמעט מושלם. משפחה שעד כדי כך מתקשה לנהל את ענייניה הכלכליים שהיא צריכה ללכת לטלויזיה ולהראות לכל עמישראל את הכביסה המלוכלכת. אנשים בוכים, משפחות מתפרקות, וכסף אין.
2. שני היועצים הסתומים והרובוטים שאיני זוכרת את שמם, יושבים ומדקלמים מאיזה פלקט: "יוסי וטובה צריכים להבין, שאם הם ימשיכו להוציא כל כך הרבה כסף על סיגריות, הם עלולים להגיע לסטטוס של חשבון מוגבל, וזה מצב לא טוב", וגל מוסיף: "חייבים לגרום להם להבין את זה!", כשברקע מתנוסס לו לוגו אדום ומרובע של מוסד פיננסי אלמוני.
3. אלון גל. אין, הבחור עושה את העבודה, מסתובב בעולם מתוך תחושת שליחות אמיתית, בלי טיפה של ציניות, ומפיץ את הבשורה. גל משוכנע כל כך בעצמו ובשיטותיו, שנראה לפעמים כאילו הוא לא מבין איך הקופיפים שהוא מייעץ להם לא עלו על זה קודם.

לא כל כך מפתיע שגלעדי משוגע על "משפחה חורגת". גלעדי, איש הטלויזיה האולטרה ליברל-קפיטליסט, מלין בראיון עם ארז טל על "הרגולאטורים" בישראל, אלו שלא מאפשרים לו לעשות מה שהוא רוצה בשידורי הטלויזיה המסחרית, שתפקידם לדבריו "למלא זמן בין פרסומות". תכל'ס, יושב עליו בול NBC. והוא כמובן מעריך יותר מכל יצירה טלויזיונית אחרת את האיש שמלמד את הישראלי המיוזע איך לחשוב בכלכלית.

אבל מה רציתי לומר. אה, רציתי לעשות פה קישור מתוחכם בין "משפחה חורגת" ונושא ההשתמטות. לטס דו דאט.
ב"משפחה חורגת" היה פרק מצוין שבו גל הלך לעזור למשפחה של מתנחלים לשעבר שפונו מביתם בהתנתקות, וכעת גרים בשכונת קראווילות. המשפחה נקלעה למשבר כלכלי ונפשי בעקבות הפינוי, שני ההורים לא עובדים וכספי הפיצויים המכובדים שהם קיבלו הולכים ואוזלים. הבעיה, לטענתו של גל, טמונה בעובדה שהמשפחה מאשימה את המדינה במצוקותיה עקב הפינוי, ועל כן היא לא יכולה להתקדם, להשתחרר ולהמשיך הלאה. תפסיקו להשתכשך בעבר, הוא אומר, ולהפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים, ושאו באחריות אישית להצלחה שלכם.
ואני שואלת אתכם: מה זה אם לא תמציתו של האינדיוידואליזם הקפיטליסטי? יפה יפה יפה! הנה קם מישהו, ובלי להצטנע או להתבייש, אומר את זה כפשוטו: זוהי מערכת האמונות החדשה של מדינת ישראל, תתמודדו. חשבתם שתוכלו לצפות מהמדינה לאחריות כלפיכם? חשבתם שתוכלו לצפות למידה של הזדהות או סולידריות? תחשבו שוב. האחריות מוטלת עליכם ורק עליכם, וכל השאר שטויות. זו היתה הנקודה המרכזית והקריטית מבחינתו של גל. לא ניהול כושל של הכספים, לא החלטות שגויות שההורים קיבלו, לא חוסר ידע או היעדר הזדמנויות, רק ההבנה שאתם לבד. אתם מנותקים מכל הקשר מדיני פוליטי או חברתי. ברגע שתבינו את זה, תצאו מהמשבר ותתחילו לחיות.
סוף סוף תכנית שממצה באופן ברור ושקוף את האידיאל הישראלי החדש.

העיתונות הצהובה בישראל מאכילה אותנו בכותרות ענק על ההשתמטות. זה הנושא החם החדש. איפה הם לומדים, מה הם אוכלים, מתי הם מחרבנים וכולי. אובססיה לאומית. כמובן שפחות מפריע להם שחרדים וערבים לא משרתים, אלא בעיקר שיהודים בני טובים מתל אביב לא משרתים. כאן זה נהיה מעניין. כאן מתחילה הצביעות והעמדת הפנים. כי התקשורת מלינה על כך שאותם צפונבונים אשכנזים משתמטים משירות בשביל לעשות לביתם, בשביל להתקדם באותן שלוש שנים ולעקוף את חבריהם הפראיירים בסיבוב, ללמוד או לעבוד ולצבור יתרון. ואכן קיימים אנשים כאלו, אנשים שבזין שלהם המדינה והצבא וכל מה שקשור ללתת מזמנם היקר למען שירות לאומי כזה או אחר.
ועכשיו הקריצה. כי המדינה שלנו משתנה. כי חוץ מהקריאה לשירות צבאי כבר לא נשאר כמעט דבר שמהדהד במרחב הציבורי. התקשורת בהשפעת גורמים פוליטיים מקדשת את ההתעשרות ואת העשייה האישית על חשבון הסולידריות. מאה העשירים בישראל. סיפור הצלחה. כנגד כל הסיכויים. היהודי המשפיע ביותר בעולם. והכל לבד. הכל פנטזיות שיגרמו לנו לרייר מוכי סנוורים ולדעת שאם אי פעם נרצה להיות שם, כדאי שניפטר כבר מעכשיו מכל מה שקושר אותנו למקום ולזמן הזה, מחברים, משפחה, הקרבה, נתינה, מדינה. אין לזה מקום אצלנו יותר. אנחנו מתקדמים הלאה. תשרתו בצבא, בטח תשרתו, קריצה קריצה, אבל אם לא, קריצה, לפחות אל תגלו לפשוטי העם שעושים מילואים ומשלמים מיסים וכל זה. שלא יתמרמרו לנו פתאום ויחליטו להפסיק גם הם להיות פראיירים אה?
אנחנו רואים "משפחה חורגת" ומקנאים באלכס גלעדי, ושונאים את המשתמטים האלה ונזכרים בצבא בחיוך נוסטלגי, וחושבים על איך היה פה פעם ולא מבינים מה השתנה, איך הכל התפרק, ורוצים לעשות משהו ולא יודעים מה, מה לא בסדר בנו. ומתקשים להירדם בלילה כי האוברדראפט לוחץ גם עלינו וחייבים לסדר משהו ולצאת מהבוץ, ומזל שיש לסבתא את הדירה הזו ברמת גן. רק עוד כמה שנים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אלכס גלעדי רואה משפחה חורגת.

  1. מעולה מעולה מעולה.
    מעולה.

  2. איילת הגיב:

    מסכימה עם חבריי :-). פוסט מעולה!
    ניתוח פשוט מדויק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s