C | Am | F | G

אני עייפה.
אני עייפה כבר הרבה זמן.
אם רק היה אפשר עכשיו לעשות קופי למחשבות שרצות לי בראש, ופייסט לדף הזה, הדברים היו הולכים הרבה יותר מהר. באמת. לאצבעות שלי אין כוח להקליד.
אתם יודעים, אני יודעת לנגן על הפסנתר את הליווי ל"מקום לדאגה", כבר מגיל 11. אני אף פעם לא אשכח איך לנגן את זה. גם כשאני אהיה בת 80 אני אדע לנגן את הליווי ל"מקום לדאגה". אני אנגן את "מקום לדאגה" לנכדים שלי אחרי ארוחת צהריים.
למדתי לנגן את זה כי הייתי בחוג אורגן. זה היה השיר שניגנתי בהופעת הסיום. בחוג למדנו לנגן בשיטת "ימאהה". אלוהים יודע מה נפל על ההורים שלי שהם החליטו לשלוח אותי לחוג אורגן של ימאהה במקום לקונסרבטוריון כמו אנשים נורמלים. השיעורים היו מתנהלים בקבוצות של עשרה ילדים, והיינו כולנו יושבים מול האורגן שלנו והמורה היה אומר: "סי!" והיינו כולנו לוחצים על סול, דו, ומי, בסדר הזה כי בימאהה לא למדו לפי סולם אלא לפי צורה, והיה יוצא C. במקביל היינו דורכים על הבס דו, אבל בלי להבין למה דו, או לחילופין למה יש לאורגן בסים חשמליים מכוערים למטה. אחר כך היינו מנגנים קדנציה, זאת אומרת C, Am, F, G. מישהו בתאגיד ימאהה החליט שזה צירוף הרמוני של אקורדים שנאה לנגנו ברצף. אז השיר הראשון שלמדנו היה "דיאנה".
אם התחשק לנו להתפרע, היינו מוסיפים מקצבים פרועים כמו סמבה במהירות 120 או טנגו במהירות 80. אפשר היה לנגן בסאונד של חצוצרה, אבל לא כמה תווים ביחד. היה אפשר ללחוץ על עוד כפתור ולעשות הד.
את "מקום לדאגה" דווקא ניגנתי לפי תווים (שמאוד התקשיתי לקרוא). אחרי ההופעה הזו, שבה טעיתי כמה פעמים ורציתי למות, עזבתי את החוג והלכתי לנסות את מזלי בחליל צד. אבל לא הצלחתי להוציא צליל והמורה אמר שאני כנראה אסטמטית וזה לא בשבילי. אז עזבתי, ואז הלכתי לרקוד סטפס. ואחר כך ג'ז. אחר כך הלכתי לשיר.
האורגן המשיך לשבת בבית ולצבור אבק. הוא הפך למין גוש חום ומשונה שאף אחד לא יודע מה לעשות איתו. אני חושבת שבסוף נתנו אותו לגן ילדים במתנה.
כבר כמה שנים אני מלמדת את עצמי, ממש לאט, לנגן על פסנתר, ואפילו יש לי גיטרה (אני ממש גרועה בגיטרה). איזה יפה זה פסנתר נכון? איזה כלי נגינה נפלא.
זה מה שקורה כשכותבים עייפים, מתחילים להתפייט על כלי נגינה תוך כדי התעפצות.
מה אתם אומרים, נשמע שיר?

פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, ההתחלה, מוזיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על C | Am | F | G

  1. ז'אן ז'אק הגיב:

    כנראה שימאהה הבחינו בעוד מספר אנשים שבחרו על השילוב הזה. לדוגמה: שיהיה של החיפושיות (C|G|AM|F), וגם על קו הזינוק של החברים של נטאשה (C|AM|F|G)
    אני כבר הבנתי שנגן מוצלח לא הייתי אף פעם וגם לא אהיה, אבל כל עוד שאני נהנה לפעמים לנגן אז אעשה זאת.

    אולי זה המזג האוויר או המזרח התיכון אבל המון נראים עייפים או טרודים לאחרונה (כן,כן צרת רבים וכו').

  2. idit הגיב:

    גם אני למדתי שם, הם כנראה עלו על משהו בשיטת הלימוד הפשוטה שלהם, אבל נדמה לי שהם לא מלמדים אנשים באמת לנגן. כלומר קשה להתיישב ולאלתר לעצמך על הפסנתר אחרי שהתחנכת אצלם.
    למה אני מדברת עליהם בזמן הווה? הם עוד קיימים?

  3. אדר הגיב:

    http://www.yamaha-music.co.il/Content/school.php?id=1
    לא נעים לי ללכלך, אבל השיטה שלהם מחורבנת טילים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s