ילדים מבוגרים

שיהיה כבר סתיו. נו. הסתיו אוהב לרבוץ. לפעמים בסתיו אתה הולך ברחוב והוא אפור בהיר וגם חמים. רובץ.
כשאתה ילד אז אתה מגדיר את הילדים מסביבך באופן מאוד ברור. יש ילדים שהם "חברים שלי", יש ילדים שהם לא חברים אבל מוצאים חן בעיניך, ויש מוזרים. המוזרים הם חבורה בעלת נפח משמעותי, של ילדים שאתה פשוט מרגיש שאין לך שום דבר איתם, שהם מלאים נזלת ובאים מבית עם ריח משונה, ושאם תתקרב אליהם סביר שתידבק במוזרות שלהם ואף אחד לא ירצה לדבר איתך יותר. אחר כך כשאתה גדל קצת, ההגדרות נהיות מעודנות יותר. פתאום זה "ערסים", "פריקים", "חנונים". משום מה אתה תמיד ב"רגילים, לא יודע, בלי הגדרה" (=חנון). עדיין יש לך בראש את החלוקה הראשונית הזאת לאנשים שאתה רוצה להיות לידם/כמוהם ואנשים שאתה בשום אופן לא יכול לזהות את עצמך איתם. אנחנו גדלים עוד קצת ונהיים יותר סובלניים. החיים מכריחים אותך לדבר עם אנשים ולהתקרב אליהם. הם מקבלים פרצוף ושם, ההגדרות מיטשטשות. אנחנו הופכים מבוגרים. להיא מהתיכון יש כבר שני ילדים.
כשהיית ילד, עשית אבחנות מאוד מדויקות בין ילדים אבל אף פעם לא חשבת על המבוגרים. כולם נראו לך כמו גוש של אחריות ושיקול דעת. הם היו הורים, הם היו מורים, הם היו רופאים והם היו גם קצת מפחידים. המוח הקטן שלך לא אפשר לך להבין שהמבוגרים האלו היו פעם ילדים קטנים ומוזרים. פתאום אתה מבין. זה די עצוב, למעשה, שלא בטוח שהיית בוחר להיות חבר של אבא שלך. לא בטוח שהיית בוחר להיות חבר של אבא שלך.
כשהיית ילד היה נדמה לך משום מה שאנשים שאתה לא אוהב יעלמו יום אחד ויתפוגגו לאויר. אבל היום הם הורים. והיום יש ילדים שמסתכלים עליהם ורואים גוש גדול של אחריות ושיקול דעת. שכל עולמם מורכב מאותו ילד קטן, שבלי התראה מוקדמת נהיה פתאום איש אמיתי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על ילדים מבוגרים

  1. בַּיִים הגיב:

    כתבת את זה יפה
    אבל למה בלשון זכר גוף שלישי?

  2. efratw הגיב:

    כן.
    וגם- יותר עצוב מזה שלא בטוח שתרצה להיות חבר של אבא שלך זה שלא בטוח שהילד שלך, יום אחד, כשהוא יחשוב במושגים כאלה, ירצה להיות חבר שלך. אבל בינתיים הילדים שלי עדיין מעריצים ללא סייג וזה נראה רחוק…
    וגם- ביים- זה בכלל לא גוף שלישי תיזהר כשאתה מבקר.

  3. אדר הגיב:

    זה גוף שני.. ואין לי מושג למה. יצא לי.

  4. מעצבן כמה שזה נכון. איך כל הפרספקטיבה שלנו משתנה מהזמן שאנחנו בגובה דשא ועד לימים שאנחנו מרוויחים משכורת ומשלמים חשבונות.

  5. אדר הגיב:

    חתולה, למה זה מעצבן? זה דווקא יפה בעיני.

  6. אני רוצה להישאר פיטר פן לנצח. אבל זו כבר בעיה שלי… 😛

  7. macphista הגיב:

    טוב, כנראה שאני עדיין ילדה.
    עבורי קבוצת ה"מוזרים" עדיין חיה ונושמת.
    למרות שאני לא מגדירה אותם המוזרים, אלא כ… לא מעניינים.
    זאת קבוצה די מגוונת, מכילה ערסים, פרחות, עסקנים פוליטיים וכו וכו וכו.
    כן, זאת בדיוק קבוצת ה"לא חברים שלי".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s