נכתב בעבר

הבלוג דוחף לכתיבה אישית.

באופן כללי, אף אחד לא רוצה לכתוב על עצמו. כולם רוצים לכתוב על דברים. כולם רוצים להיות "אביתר מידן, מתכנן אורבני, סופר וצייר" ולכתוב ב-notes על כשלים בשוק הנדל"ן התל אביבי, עם מליון לינקים לבלוגים באנגלית.

ואז מתחילים לכתוב וכותבים איזה פוסט שניים שנדמים לנו מאוד מאירי עיניים, על נושא שנדמה לנו כשיא המעניין. ואז מתחילים לקרוא בלוגים של אחרים. ואז הכל נגמר. הדברים שחשבנו אותם למעניינים הופכים בקריאה שנייה לבנאליים. כולם כבר יודעים, כולם כבר עשו, ועושים, יותר מאיתנו. אף אחד לא צריך אותנו שניצוק לו תוכן גולשים לתוך המוח כל בוקר.

בעולם שבו אף אחד לא היה יודע על השני, היינו יכולים לכתוב על משהו שקיים מחוץ לנו. משקיף חיצוני היה יכול להסתכל, למדוד, ולהגיש דו"ח שכותרתו: "מה אנשים חושבים".

אבל כולם יודעים, וכולם עדיין רוצים להיות מיוחדים.

המרחב שלנו מצטמצם והדבר היחיד שנותר נבדל הוא האני. לא נותר לאן ללכת אלא לשם, ורק כתיבה אישית תספק את הצורך המכאיב הזה שישמעו אותך, שמישהו ירגיש קצת ממך, ושיגיד "נכון".

פוסט זה פורסם בקטגוריה וירטואלי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על נכתב בעבר

  1. פוזי הגיב:

    הבעיה היא שמצד אחד אנחנו רוצים לצרוח אל תוך דף לבן (או עמוד אפרפר ירקרק במקרה שלך), להקיא את נשמתנו ולהקיז את המוגלה המצטברת, ולהתנקות מבלי שיבואו המטיפים בשער, המרחמים והמקוננים, או סתם מסמפטים ויצקצקו בלשון. ומבלי שנזוהה על ידי הסביבה המוכרת שנוח לנו להסתובב בתוכה חופשיים.
    ומצד שני, אם נכתוב דברים אישיים, כנים, אמיתיים נאבד את האנונימיות המשחררת.
    אולי לא יצא כל כך ברור, אני כבר מבולבלת בעצמי.
    בסוף יוצאות רק טיוטות פוסטים מבולבלות הנעות בין זעקות כאב ותסכול לבין כתיבה נקייה, פוליטיקלי-קורקטית, מסרסת. וגם הן נותרות "במגירה".

  2. Brutus הגיב:

    אני עם פוזי,
    ואיתך, באופן כללי.

  3. Brutus הגיב:

    ולעידוד המצברוח, הנה קליפ נחמד בשפה זרה שעושה [לי] נעים למרות שאני לא מבין מילה ממנו-

    אה, ושתדעי שהוא עלול להידבק לך לראש למשך יום-יומיים. שתדעי.

  4. אדר הגיב:

    תודה תודה (לכולם),
    נירית – נכון. יש המון המון דברים שאני רוצה לומר כאן ולא יכולה, לצערי.
    ברוטוס – שיר חמוד לאללה. מתי מתרגמים לעברית?

  5. Brutus הגיב:

    לא יודע אם התכוונת ברצינות או לא, אבל נעזרתי בשירותי התרגום של גוגל, ומסתבר שהשיר פחות עליז משהוא נשמע:
    "לא נהיה כאשר אתה מת, אף אחד לא לפספס את מה שאתה עושה
    אף אחד לא רוצה לדעת איפה קנית את הסוודר …
    בנוסף, למרות כל מה שאתה צריך לעשות, אתה מנומס, אתה שמח
    והרי לכם מאומן מהמקום המבטא את טיפשה "

    http://translate.google.com/translate?js=n&prev=_t&hl=en&ie=UTF-8&u=http%3A%2F%2Fwww.lyricsdownload.com%2Fraymond-och-maria-ingen-vill-veta-var-du-koept-din-troeja-lyrics.html&sl=sv&tl=iw&history_state0=

    [מעניין שכמעט הכל הוא הצליח לתרגם, חוץ מה -להלהלהלהלה, שזה הדבר היחיד שהבנתי בעצמי.]

  6. אדר הגיב:

    נשמע כמו כתב חידה בהישרדות.

  7. idit הגיב:

    אבל דברים שכותבים על עצמנו לא כולם כבר יודעים וכולם כבר עשו?

  8. אדר הגיב:

    גם, אבל פחות כי בכל זאת זה משהו שרק אנחנו חווינו.
    אבל נקודה טובה.
    אם כן לא נשאר לנו כלום. שלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s