ראש השנה

בערב ראש השנה יצאתי מחדרי לבושה במיטב מחלצותי ודפקתי ספרינט לתחנת המטרו Bourse, שזה בעברית בורסה, כדי ללכת עם שלושה סטודנטים ישראלים לחגוג אצל גיברת יהודיה נחמדה שהזמינה אותנו להתארח אצלה.
בניגוד לרמת גן, כאן אין זונות או יהלומים, מה שכן, מיד עם יציאתי מהתחנה נתקלתי בהפגנה אנטי ישראלית זועמת. על מדרגות הבורסה עמדו כעשרים חבר'ה ערבים עם כפיות ודגלי פלסטין ענקיים, ולמרגלות המדרגות עמד זקן אירופי מלבין עם מגאפון. לפניו עמדו כמה פוסטרים של חיילים ישראלים מכוונים רובים אל אזרחים פלסטינים. כולם צעקו ביחד: "ישראל רוצחים! ישראל רוצחים!", גם הזקן עם המגאפון שעשה המון רעש. אנשים עברו שם והעיפו מבט, חלק עצרו לשניה, רובם נראו אדישים יחסית.

anti-israeli-demonstration-in-brussels-92009.jpg
ההפגנה (ויש גם אשה אחת)

לא יכולתי לעשות כלום, אבל אני מודה שהרגשתי פגועה. העפתי בהם כמה מבטי שנאה שאף אחד לא ראה, והמשכתי ללכת כי מאוד מיהרתי. עלינו על האוטובוס ברגע האחרון. הגיברת הנחמדה הגיעה עם הבת שלה ועם בעלה, והם אספו אותנו מהתחנה לבית הכנסת הרפורמי שלהם. בדרך דיברנו על זה קצת. היא דיברה מאוד בעדינות הגיברת, בשקט, בנימוס. נראה לי שהיה לה לא נעים מכל הנושא. בכמה משפטים היא אמרה שהעיתונים בבלגיה מתעסקים המון בסכסוך, ותמיד מציגים את ישראל באור רע, ואיך אנחנו בישראל לא מודעים בכלל עד כמה יש לנו תדמית שלילית באירופה.

הגענו לבית הכנסת. מהחניה עד לכניסה עומד כל עשרים מטר מאבטח עם אזניה. הופתעתי מהצורך בכזו אבטחה רק בשביל ללכת לבית כנסת. מסתבר שזה מסוכן, שיש איומים, אז צריך לשמור. בירת אירופה.

זה בית כנסת רפורמי, עם רבה, אשה. הם מקפידים מאוד לומר את כל התפילות, ויש להם לחנים שאני לא מכירה כך שאי אפשר באמת להשתתף. כל זה הופך את ההמתנה לאוכל לבלתי נסבלת. הרבה נושאת נאום קצר. הגיברת סיפרה לנו אחר כך שהיא אמרה משהו על איך שהעולם היום שופט את היהודים ואת ישראל, אבל היהודים כבר אלפי שנים שופטים את עצמם כל שנה בחודש תשרי.

מתוך השעמום אני מסתכלת מסביב על האנשים. הם לא נראים לי יהודים בכלל. קשה לי לומר שאני חשה אליהם קרבה, למרות שהם אומרים את המילים בעברית ושיש להם כיפה. שום דבר לא מרגש אותי או מוכר לי כאן. הקשר קיים רק ביניהם, אפשר לראות עד כמה הם קרובים וזקוקים אחד לשני. אבל זה לא נוגע לי. ביציאה מבית הכנסת המאבטחים מחלקים אותנו לקבוצות של עשרה כדי שלא נצא כולנו ביחד, ואנחנו יוצאים לאט לאט והולכים לאוטו.

בראש רצות לי המון מחשבות, על החג ועל בית הכנסת הזה, על המשמעות של ההפגנה שראיתי, על הקשר ביניהם, על ההבדל בין יהודי וישראלי. ואני מלאה באיבה ושנאה, וכעס, המון כעס על כל העולם, האדיש, הטיפש, הרשע, התמים, החלש והעצלן הזה. אני שונאת את הערבים ואני שונאת את היהודים, אני שונאת את השמאלנים ואני שונאת את הימניים, אני שונאת את אירופה ואני שונאת את ארצות הברית, אני שונאת את הדתיים ואני שונאת את החילוניים.

עוד שנה מתחילה והכדור (והשווארמה) ממשיכים להסתובב, לנטוף שומן וג'יפה.

ולכם, קוראי היקרים, אני מאחלת שנה מתוקה ומגניבה, ושלא תקחו את הדכדכת הזו ברצינות. לא צריך להתייחס יותר מדי להרהורים של גולים טריים.

שנה טובה!

פוסט זה פורסם בקטגוריה החוויה הבלגית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ראש השנה

  1. בַּיִם הגיב:

    שנה טובה לכם שבגולה

  2. Brutus הגיב:

    פההה, רפורמים. יותר גרועים מהערבים.
    פוי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s