גריז – פוסט טראומה (גם אצל "באה לבקר")

הפוסט הבא מתארח גם אצל רב ערוצית ב"באה לבקר", שהצהירה שאין מצב שהיא צופה בזוועה ושאלה אם יש מתנדבים. בתור בחורה למודת שואו, התנדבתי.

נפתח בהצהרה: מהרגע שידעתי שאני עומדת לכתוב על "גריז" הייתי בטוחה שהביקורת שלי תהיה שלילית, תחושה שהתחזקה מיד לאחר הצפיה המענה בתכנית שלמה, וזאת ללא הפסקת "בוא נראה מעט האוס על מנת להשקיט את מכאובינו" הרגילה. עם זאת, פגישה נעימה עם חברים חצצה בין הצפיה ובין הכתיבה, וכעת, בעודי יושבת מול המחשב בשעת לילה זו, הוויסקי מחמם את דמי ולבי רך עלי, מתחשק לי גם לפרגן. אתם יודעים, לכתוב ביקורת טלויזיה זה קצת כמו לכתוב עבודה לאוניברסיטה: אתה לא יודע מה יהיה הטיעון הסופי שלך עד שאתה באמת כותב אותה.

ומדוע לפרגן? כיוון שגם אני, כמו מרבית משתתפי התכנית, הייתי פרח מזמר, משחק ומרקד בשנות נעורי, בלהקה העירונית. גם אני, קצת כמו שסיפר המתמודד גלעד, צפיתי במחזמר הראשון שלי בלונדון בעיניים פעורות ובתחושת "גם אני יכולה". גם אני טיפחתי חלומות מולטיטאלנט כאלו ואחרים. והכי חשוב, גם אני הייתי שם, בתחום העבודה הבזוי הקרוי "מלצרית מזמרת", אי שם בסוף שנות התשעים, במרכז קניות אפרורי בראשון לציון, שם עבד לצדי, לתקופה מסוימת, אוהד, המתמודד המודח משבוע שעבר שוודאי אינו זוכר היום את שמי.

אבל לצערי, מאותם גורמים מעוררי סימפטיה עולה גם הבעיה המרכזית של "גריז": כל התכנית הזו נראית כמו ראשון לציון. פרובינציאלית, לא מהוקצעת, חקיינית, זולה. חלומות גדולים עם מעט מדי כישרון. התכנית חושפת תמונה עגומה משהו של מוסדות החינוך האמנותי בארץ: האם כך צריכים לשיר ולרקוד בוגרי "בית צבי"? האם לשם כך עבדו יומם וליל באימוני פיתוח קול, משחק ותנועה? את המתמודדים ניסו ורויטל החמודים אפשר למצוא בסדרה התיעודית "בית צבי" שמשודרת בערוץ 10, שם הם מפגינים מחויבות והשקעה עצומות במקצוע, במחיר חייהם הפרטיים ורווחתם הכלכלית – ואם זה מה שהם מקבלים בסוף, צר לי עליהם.

דווקא בפורמט התכנית עצמו יש משהו קוסם: הקונספט פשוט וישיר, בלי יותר מדי קשקושים סטייל "כוכב נולד". עולים, שרים, רוקדים, יורדים. ההגשה של אבי קושניר טובה, ובניגוד לצביקה הדר הוא לא נראה כאילו הוא מזיע גלונים כדי למכור לנו ריגושים בשקל. הוא מתבדח ואפילו מצליח להצחיק מדי פעם, כך שאנחנו מקבלים גרסה הרבה יותר נסבלת שלו מב"רוקדים עם כוכבים" הנוראית.
על אף שהפשטות של הפורמט היא חיובית, יש בה גם כמה אלמנטים די מטרידים. קחו לדוגמא את הפרסים: "המתמודדים יזכו לשמור את כל בגדי הג'ינס שילבשו בתכנית"! מזל שלא נתנו להם תלושים למשביר. כנ"ל לגבי השופטים: הרעיון של ארבעה שופטים שיושבים קרוב ואינטימי למתמודדים, בניגוד לבמה המרוחקת של "נולד לרקוד" הוא טוב, אבל להביא את אלדד "אמנות? יש דבר כזה!"  "באמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה" זיו (ותודה לרב ערוצית על התיקון) רק כדי שימצמץ ויפרגן בו זמנית זה כבר סתם מעיק.

וכמובן, כמו בכל ערב ממוצע בפיץ' טיים ז"ל, בוחרים עבורנו להיטים כגון "בין האצבעות", "לעולם בעקבות השמש" ו"אין מדינה לאהבה", כאילו המוזיקה העברית לא צלחה מעולם את שנת 1987. כך שבעודי צופה חטפתי פלאשבק ודימיתי שאני מובילה ביד אחת פלטת טוגנים לשולחן 4, ובידי השניה אוחזת מיקרופון ושרה האפי בירת'דיי למשה לרגל יום הולדתו החמישים וארבע. מיד כשתמה התכנית אצתי, בקור של מינוס שלוש מעלות, לחבריי בעלי הוויסקי להירגע.

כששבתי, והלם הקרב דעך מעט, הבנתי ש"גריז" היא בסך הכל תכנית לא מזיקה, לא בומבסטית מדי, לא נדחפת, ומתחריה הם אנשים חביבים שמנסים להתקדם בקריירה הקשה שהם בחרו לעצמם, בעולם שבדרך כלל יורק ומשתין עליך גם יחד, והנה יש להם הזדמנות לעשות את זה, לעבוד. בניגוד ל"כוכב נולד", שהפכה כבר מזמן ליצרנית כוכבנים בשקל תשעים שנעלמים אחרי שניה, "גריז" עובדת יותר על כישרון ופחות על סבתות מרוקאיות וילדות עשוקה. אז נכון, כישרון אמיתי קצת קשה לאתר שם בינתיים, אבל הי, הפוטנציאל קיים, והמתמודדים מאוד רוצים, וגם אני מראשון, ואפילו אלך לראות את המחזמר (אולי). אבל כרגע תאלצו לסלוח לי, כי הטוסט בולגרית של שולחן 7 יצא ואחר כך אני צריכה לעלות לשיר את "דם חם". צ'או!

פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, טלויזיה, כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על גריז – פוסט טראומה (גם אצל "באה לבקר")

  1. אורן הגיב:

    מדויק להפליא.
    התחושה של הבורקס, זו התחושה שאני מקבל בכל פעם שאני צופה בשעשועונים האלו. בורקס שבא יחד עם בייגלה ומיץ פז. ומפתיע לגלות שיש עדיין אנשים שאוהבים את זה.

    מצד שני, כשזה לא פרובנציאלי, אנחנו מתלוננים שזה הכל מבויים, ועם הפקה שחונקת כל אפשרות לביטוי עצמי ייחודי (כמו שקרה בכוכב נולד האחרון). אז אולי אין אפשרות אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s