הפינה השבועית לחנון. אם אתם לא חנונים, או שאתם חנונים מהסוג שלא אוהב מספרים, לכו תשתו איזה כוס קפה ותודו לאל שאתם מגניבים. בעצם, אם אתם חנונים אתם כבר יודעים את ההבדל. הממ.
ניקח נתונים אמיתיים:
בשנת 1996 שיעור המועסקים האתיופים היה 40%.
בשנת 2006 הוא עלה ועמד על 52%.
ב-2006 היה שיעור המועסקים היהודים 72%.
מה ההבדל בתעסוקת יוצאי אתיופיה בין השנים 1996-2006?
שיעור תעסוקת יוצאי אתיופיה עלה ב-12 נקודות אחוז. (12=52-40)
שיעור תעסוקת יוצאי אתיופיה גדל ב-30 אחוזים. (52 זה 130% מ-40)
ההפרש בין שיעורי התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה ובקרב האוכלוסייה היהודית הוא 20 נקודות אחוז ב-2006. (20=72-52)
שיעורי התעסוקה בקרב כלל היהודים גבוהים ב-38% מבאוכלוסייה האתיופית (72 זה 138% מ-52).
אם הייתי מתבלבלת ובמקום לדבר על נקודות אחוז הייתי אומרת ששיעורי התעסוקה בקרב כלל היהודים גבוהים בעשרים אחוז מבקרב האתיופים, הייתי למעשה אומרת ששיעורי התעסוקה של כלל היהודים הם 62.4%, מה שלא נכון.
כלומר:
אחוז בהגדרתו הוא מאית של מספר. כשמדברים על שיפור באחוזים בין X וY, הכוונה היא בכמה גדול Y מ-X, ביחידות של מאיות X.
נקודת אחוז היא יחידה המציינת הפרש בין שני אחוזים. כשמדובר על שיפור בנקודות אחוז בין X ו-Y, הכוונה היא פשוט לתוצאה של X-Y.
תמותו.
סלט ירוק 
חשיפת יתר לשאלות פסיכומטרי? איך זה שעבר איזה עשור ועדיין מונחים קקיוניים מקפיצים אותי לשם. אולי בגלל שראיתי איזה שומר לוומד לפסיכומטרי ביום שישי?
הויקי האנגלי השקיע שני מונחים שונים לאחוז ונקודת אחוז ומשם גיליתי שנקודת אחוז היא יחידה קרובה של היחידה החביבה עלי – ppm.
ואפסיק רק אחרי שאזכיר שזה לא ממש נעים שמערבים בשיחה תשעיות.
שישרפו.
מישהו היה צריך לפרסם את זה סוף סוף. אבל אני מהמר שהעיתונים ימשיכו להשתמש במונחים הלא-נכונים.
קראתי את זה שוב, עכשיו ששכח לי במעט כאב הראש, ואני עדיין לא מבינה את ההבדל.
זה בגלל שאני מתקשה במתמטיקה.
וגם לא משתדלת מספיק.
אבל אני אאמין לך.
לוטה, אפילו שאת מסרבת להתמכר לאותן תכניות כמוני אני אעשה עוד נסיון פשוט:
2% גדולים מ1% בנקודת אחוז אחת.
2% גדולים מ1% ב100%, כי 2 זה כפול מ-1.
זה ההבדל.
רואה שחורות – למרות שכל העורכים והעיתונאים בארץ הם קוראים קבועים של סלט ירוק, אתה כנראה צודק.
אה.
אני מרגישה כמו עדי אשכנזי לעניים.
הסברת פשוט, הבנתי. בלי כל הXים והYים.
ובקשר לאנגליה בלא גדולה, אל חשש. ערב יבוא ואראה איתך את כל הפרקים של כל העונות פעמיים.
וואו. אחרי תואר שלם בכלכלה ו-11 נ"ז בסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים שבהן ממוצע הציונים שלי היה 92, אני מוכרחה להגיד שזה ההסבר הכי טוב של זה ששמעתי עד כה.
ונדמה לי שגם הפעם הראשונה שהצלחתי להבין את זה.
תודה.
איזה כיף! תודה.
אני מאותה תפוצה של לוטה…
רואה שלג מול העיניים…שמישהו יתפוס אותי!
אני חייב לנטפק:
כשאת כותבת "אחוז בהגדרתו הוא מאית של מספר. כשמדברים על שיפור באחוזים בין X וY, הכוונה היא בכמה גדול Y מ-X, ביחידות של מאיות X." את יוצרת בעיה.
כי קודם כתבת "שיעורי התעסוקה בקרב כלל היהודים גבוהים ב-38% מבאוכלוסייה האתיופית (72 זה 138% מ-52)."
אבל הרי לא באמת מדדת כאן במאיות X. אילו היית מודדת במאיות X (כלומר מאיות מכלל אוכלוסיית האתיופים) היינו מזנקים כאן לאלפי אחוזים לכל הפחות.
שחר – הכוונה במשפט שלי היתה ששיעור התעסוקה בקרב היהודים גבוה ב-38% מ*שיעור* התעסוקה בקרב אתיופים. אולי ההשמטה של המילה "שיעור" בלבלה כאן.
כמובן שכאשר מדובר על מספרים מוחלטים, למשל "מספר המועסקים בקרב האוכלוסייה היהודית גבוה ב-80% ממספר המועסקים בקרב האתיופים", צריך להיזהר, כיוון שזה בכלל לא אותו דבר כמו לדבר על שיעורי תעסוקה מקרב האוכלוסייה הרלוונטית.
אתה צודק אבל שכדאי להיות מאוד מדויקים במילים כשמדברים על אחוזים. לא שזה מזיז לאנשים שבאמת צריכים להשתמש בסוף בנתונים האלה – ראה חברי כנסת, חברי ממשלה, ושלל עובדי ציבור.
ואם להיות באמת קטנוניים, אפשר לומר ש:
היחס בין מספר המועסקים היהודים לכלל האוכלוסייה היהודית גדול ב-38% מן היחס בין מספר המועסקים האתיופים וכלל האוכלוסייה האתיופית.
תהיו בריאים אתם הכלכלנים.