שוכרים דירה בירושלים. הזוועה מכה שנית.

יוצא שבזמן האחרון אני כותבת פה רק פוסטים זועמים. אני צריכה חופשה.
השבוע קרו לי כמה דברים די מעצבנים, שכתוצאה מהם עברתי כל מיני טלטלות במצב הרוח ויצאתי חבוטה ומאובקת. אני כמובן מדברת על לא אחר מאשר שוק הנדל"ן הירושלמי, שוק שאפשר ללמד אותו בחוג לכלכלה כמודל מושלם לכשל שוק מושלם.
נתחיל בסיפור האישי שלי. אלוהים, רק מלכתוב את זה אני מתחילה להזיע מרוב עצבים. כבר לפני חודש סגרתי עם בעל הדירה שלי על חידוש חוזה במחיר חדש, קצת יותר גבוה מהיום אבל באמת שסביר. מצאתי שותפה חדשה, עברנו על החוזה ואישרנו אותו, וקבענו פגישה לחתימה. על הדרך אני ושותפי הפורש הזכרנו לבעל הדירה (כפי שאתם רואים פה מדובר באדם לבבי והגיוני. אני אפילו לא אכנס למידת הגסות והכוחנות שהוא הגיע אליה בשיחה האחרונה שלנו, בלי כל סיבה כמובן – חוץ מזה שיש לי ואגינה ולא בולבול) על הכסף שהוא חייב לנו בעקבות ירידת שער הדולר (שילמנו מראש), הוא אמר משהו כמו "בסדר אין בעיה" ושכחנו מזה.
ביום של החתימה, חצי שעה לפני שתכננתי לעלות על האוטובוס לתל אביב, קיבלתי ממנו טלפון שבו הוא מודיע לי שאין בכוונתו לשלם את ההפרשים, ושאם לא נוותר על ההחזר (אלפי שקלים) הוא לא יחתום איתנו על חוזה. שוחה בבריכה של הלם, התחלתי לנהל איתו סוג של משא ומתן עקום על בכמה הוא בעצם רוצה להעלות את שכר הדירה. הוא נקב במספרים לא רציונאליים, ולא הצלחנו להגיע להסכמה. וחוץ מזה, מאוד התקשיתי להשלים עם הנוכלות הזו. בסוף הודעתי לו שאני לא מעוניינת במחיר שהוא מציע ואני רוצה את ההחזר שלי.
ואז החלטתי שאני עקרונית לא מוכנה לחתום על חוזה עם רמאים, ולא משנה מה יציעו לי אני לא מתפשרת. אני הולכת לחפש לי דירה אחרת.
ואז ראיתי את המחירים בשוק.
מחירי הדירות בירושלים עלו מעל ומעבר לכל דמיון ואיבדו באופן מוחלט את הקשר למציאות. דוגמא: אחותי גרה בתל אביב, ממש על פינת קינג ג'ורג', בדירה אמנם מצ'וקמקת אבל במרכז העולם, עם חדר גדול, סלון ומרפסת, כל מה שצריך. היא משלמת 300 ₪ פחות לחודש ממה שבעל הדירה שלי דורש. עכשיו, עם כל האהבה שלי לירושלים ולמה שיש לה להציע, אי אפשר ברצינות לומר שזה הגיוני שצעיר ירושלמי ישלם שכירות גבוהה יותר מצעיר תל אביבי. אני לא מבינה איך העיר הזאת חושבת להמשיך להתקיים עם העיוות הזה. קיבינימט, אין עבודה, אין תחזוקה, אין תחבורה ציבורית, מה יחזיק אותנו פה, האוויר? לפעמים נדמה לך שהעיר הזאת מנסה בכוח להעיף אותך ממנה, ואתה מתעקש ומתעקש להיכנס בדלת. זה פשוט אבסורד מעליב.
אבל העיקר שהזוג פלדמן יוכלו לבוא למות פה אחרי שנים של צבירת הון בלונג איילנד. ובעוד איזה עשר שנים, כשכבר לא ישאר אף צעיר בעיר, כשעסקים ומקומות בילוי יסגרו, כשהעיר תהפוך שוממת וגלגלי קוצים ירחפו להם מחורבותיו של חומוס בן סירא לכיוון ההוא עם החולצות, בליווי מוזיקת קאנטרי חסידית, אולי אז מישהו בעיריה ישים לב. חבל שאנחנו החילונים לא מסוגלים להתאחד ולעשות איזה מרד שוכרים. הרי כל אחד מאיתנו שמסכים שיעלו לו את המחיר דופק את השני.
והכי חבל שאני הולכת להתפשר עם הבן זונה על מחיר גבוה ולהשלים עם החרא הזה, כי הובלה זה יקר וחיפוש דירה זה תהליך סוחט נפש ומייגע. הנה אתם רואים כשל שוק בהתגלמותו: מחיר שלא משקף תועלת אך עם זאת ממשיך לעלות ולעלות. יש רק הסבר אחד לזה: אי רציונאליות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, בתים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על שוכרים דירה בירושלים. הזוועה מכה שנית.

  1. אני לא מאמין שאת הולכת להתפשר עם חלאת המין האנושי הזה. את נקניק.
    רוצה לאכול היום באבט?

  2. אדר הגיב:

    זאת התגובה הכי מהירה בהיסטוריה של הבלוג.
    וכן.
    מרוב עצבים בשבועות האחרונים אני ממש טוחנת ג'אנק פוד, אני חייבת להפסיק.
    אבל כן.

  3. אריאל הגיב:

    אדר, להלן מה שיש לי לומר:
    בעל הבית שלך הוא נבלה, כלב, זבל שהייתי מאוד שמח להחליף איתו מילה או שתיים. הוא יגרום לך סבל, הוא יזניח את הדירה, הוא לא יהיה שם כאשר תצטרכי, ואת עוד מתכוונת לשלם לא עבור זה. תעזבי את הדירה הזו, אם לא בגלל המחיר אז בגלל שהאיש הזה הוא גוש אדיר ומפואר של חרא, שהייתי רוצה שייקרו לו דברים רעים מאוד מאוד שאני מתבייש שאני בכלל חושב. תעברי דירה, ואם זה אפשרי, תגידי לו מה את חושבת עליו (ואף מומלץ – מה אני חושב עליו) לפני כן.

  4. אדר הגיב:

    אריאל,
    א. אין פה נושא של הזנחת הדירה. הדירה מוזנחת כבר שנים ואני ריהטתי אותה במלואה, ועשיתי כמה תיקונים והתקנות (למשל נקודת טלויזיה, נקודת טלפון, חיבור למכונת כביסה) על חשבוני. אם צריך לתקן משהו תשתיתי הוא משלם (לפחות מנסיון העבר).
    ב. תאמין לי שכל הקללות שזרקת עכשיו עברו לי בראש מליון פעם, ואיחלתי לו דברים שהשתיקה יפה להם.
    ג. אולי אני מגזימה קצת, אבל בינינו – מעבר דירה זה דבר ממש קשה. אתה צודק שזה עניין עקרוני, אבל האם אני מוכנה לשלם עוד כסף רק בשביל לדפוק אותו? אני לא כזה בטוחה כבר. בהתחלה חשבתי שכן.
    ד. כל הסיפור הזה ממש ממש מבלבל. אותי לפחות.

  5. כליל הגיב:

    גם תעזבי
    וגם את הכסף שהוא חייב לך תתבעי בתביעות קטנות.
    זה נראה מסובך אבל זה לא.
    ובנוסף במידה שתיזכי אז ההרגשה היא מעולה.
    בסוף (לפעמים) הצדק יוצא לאור

  6. אדר הגיב:

    כליל, את הכסף אני אקבל ממנו. זה לא הנושא. השאלה היא האם להישאר בדירה כשהוא דורש עכשיו יותר כסף (ברגע האחרון).

  7. אביעד הגיב:

    אני לא מבין בכלל מה את עושה בירושלים אבל זה כבר סיפור אחר

  8. אדר הגיב:

    צפניה, אני מחכה שיגיע לפה עכברתול ויענה לך. עם כל מיני קללות כמו שהוא אוהב.

  9. עמית הגיב:

    פרקטית- אנחנו בודקים סיפור של סיוע משפטי ונראה אם הדברים האלו עומדים במסגרת החוק.
    נשמע ממש חרא כל המצב. מקווה שדברים יתחילו לזוז בנובמבר.

  10. אדר הגיב:

    עמית, תודה, אבל עם כל הכאב נראה לי שלא נעשה פה שום דבר לא חוקי: את רוצה את הכסף שלך? סבבה. תשלמי יותר שכר דירה כדי שלא נספוג הפסדים. לא רוצה? נמצא מישהו אחר שישלם.
    מה שכן, נעשו פה דברים שלא מקובלים נורמטיבית, כמו להודיע בשניה האחרונה, שימוש בסחטנות, שימוש בטריקים רטוריים של עורכי דין דוחים וכולי.

  11. אלמה הגיב:

    אני יכולה לספר לך רק מהניסיון שלי שנשמע מאוד דומה למה שאת עוברת עכשיו, אבל בתל אביב.
    אין שוק עם מחירים מוחלטים. נכון שהמחירים עלו אבל הרבה תלוי בבעלי הבתים.
    חיפשתי עכשיו דירה בתל אביב, וראיתי הרבה מאוד דירות, וראיתי דברים נהדרים במחירים זולים ודברים נוראיים ביוקר, וגם ההיפך.
    מה שאני מנסה להגיד פה זה שיש סיכוי גבוה שאם תחפשי תמצאי משהו טוב ובמחיר סביר, ולא תצטרכי להישאר עם בעל בית חלאה.
    לחפש זה נוראי ולעבור זה גם לא כיף, אבל עכשיו אני מאוד מרוצה שעשיתי את זה ולא התפשרתי.

  12. משה שרף הגיב:

    מהקורס המעפן לדיני חוזים שלקחתי מתישהו נראה לי שדווקא יש לך די הרבה קייס.
    חוזה שבעל פה וכיו"ב (שלא לדבר שכאן מעמד חתימת החוזה נועד רק להעברת התשלום)
    היה כאן הצעה,קיבול,מסוימות וכיו"ב. חוסר תום הלב של בעל הבית בהחלט יכול לזכות אותך בפיצוי אם תחליטי לתבוע אותו.
    במקומך הייתי מסכים עם בעל הבית בע"פ על ויתור הפרשי השקל-דולר,חותם על חוזה,ואז תובע אותו על אותם הפרשים.
    אין לו הרבה מה לעשות.

    (כשבעל הבית הירושלמי שלי סירב לפצות אותי על נזקי שיפוצים פשוט ביטלתי את הצ'ק האחרון והזמנתי אותו לתבוע אותי.הוא התקפל די מהר. כמו שאת לא רוצה להתעסק עם תביעות,כך גם הוא).

    בכל מקרה,אם אני עדיין לא אהיה בת"א עד למעבר הדירה אני מבטיח לבוא לעזור לך לסחוב.

  13. אדר הגיב:

    אלמה, את לגמרי צודקת.
    משה, הם משפחה של עורכי דין – תאמין לי שהם לא יסכמו איתי בע"פ כלום – הם מכניסים את הויתור הזה לתוך החוזה.

  14. משה שרף הגיב:

    לא שוכרים מעורכי דין 🙂

    אבל מוזר לי מה שאת אומרת בנוגע למחירי הדירות.
    בת"א בנתיים רוצים ממני 40% יותר על אותו שטח/מיקום.
    (אני גר כרגע בהלל ומנסה למצוא דירה איפושהו במרכז העיר,אבל נראה לי שבסוף אלך על הפנטהאוז הענק ביפו שעולה רק 400 שקל יותר מהמאורות המטונפות שמראים לי במלצ'ט ובפלורנטין,)
    מה שמצחיק הוא שהם רציניים לגמרי כשהם זורקים את המחירים האלה,הם לא מבינים שהסיכוי שלסטודנט תפרן יש 3500 ש"ח בחודש לדירה (לא כולל חשבונות ומים) הוא אפסי.
    ואף אחד חוץ מסטודנט ממש תפרן לא יגור בחושות המתפוררות שהם מנסים להשכיר.

  15. השותף הפורש הגיב:

    בתור "בעל הבולבול" בדירה הזו אני יכול להעיד בפני קוראי הבלוג, שאכן מדובר בחלאות אדם, שההפרדה הסקסיסטית היחידה שהם עושים ביני לבין כותבת הפוסט היא שאלי הם מתנהגים ממש ממש חרא, ואליה פשוט גרוע מכך.

  16. אליאונורה הגיב:

    אני לחלוטין מבינה אותך עם ההחלטה שלא לעבור דירה, כי מחירי המעבר (נפשיים וכספיים) פשוט לא שווים את תאוות הנקמה בחלאה.
    אני, למשל, חידשתי חוזה בשנה שעברה וויתרתי על החזרים של הפרשי שער הדולר, כי זה פשוט לא היה שווה לי את הוצאות המעבר, אבל השנה כבר הגיעו מים עד נפש ונאלצתי לעבור. בעל הבית החלאה, אגב, מצא שוכר חדש סטודנט וקיבל ממנו שכ"ד שגבוה ב 700 ש"ח (!) יותר ממה שהוא מקבל ממני כיום. זו עליה כל כך פסיכית בשיעור השכ"ד, שאין לי שום דרך לעשות לה רציונליזציה.

    את יכולה, כמו כולם, להאשים את המענק לסטודנטים שמקבלים במרכז העיר. זה גרם לבעלי דירות להעלות את שכר הדירות בצורה מטורפת, כי הם יודעים שסטודנטים יכולים לבנות על המענק שיחזיר להם חלק מזה.

    החלק החלמאי בכל הסיפור הוא שהניסיון היפה הזה להחזיר את הצעירים למרכז העיר הבריח את כל הצעירים שכבר אינם לומדים החוצה ממרכז העיר אל עבר השכונות, אבל ניחא.

  17. העולם הזה פשוט רקוב. ובעיקר מסריחים בו בעלי הדירות.
    לא מבינה את זה. ושונאת באופן אישי את החלאה הנוכחית שלך.

    השבוע הזה מסתמן כמדכא במיוחד, והמין האנושי בכללותו יוצא די נאלח וחסר זכות קיום.
    אם רק היה לי מושג איך משפרים את זה…

  18. דותן מזור הגיב:

    אדר,

    אכן, היה שווה להירשם אל הבלוג שלך.

    הרבה אנשים עומדים בימים האלה בדיוק מול הדילמות האלה. אמרו זאת לפנינו, שהכסף מוציא מאנשים את הצדדים הגרועים ביותר שלהם. אני לא הייתי משלים עם זה – אבל מצד שני אני בדרך כלל מוגדר כאדם עם יותר מדי עקרונות. למשל, העיקרון שלא לפרנס רמאים.

    מניסיון: לא כל בעלי-הבתים הם תאבי-בצע, וישנם גם כאלו שיעדיפו להעלות את שכר-הדירה "רק" בשיעור הגיוני, ולא ככל שהם יכולים.

    ובהקשר אחר באותו נושא: יש לא מעט אנשים שיאמרו שאני תמים, אבל מיהודי אני תמיד מצפה ליותר. ליותר ממה? להתנהגות שהיא מעט יותר מהתנהגות רמאית, רעה, פוגעת ועל גבול העבריינות. כשהוא מתנהג כך – אני מרגיש בושה. היום לפני יותר מ- 3,000 שנה שבר משה את לוחות הברית, כשלא הצליח להשלים עם המעשים של העם. ואנחנו, מה נותר לנו לשבור כשבכל מקום אנחנו רואים מעשים נקלים שכאלו?

    ולסיכום: אדם כזה הוא נבלה ורמאי. לא שווה לך לחיות שנה שלמה כשאת מסתכלת אל מאחורי הגב, כדי לבדוק אם החלאה לא מחפש דרכים נוספות כדי לפגוע בך. ואת יכולה להיות בטוחה שהוא יחפש, ימצא, ויפגע בך. לכי, אל תביטי לאחור, ומיצאי את האושר והשלווה שלך. ושהוא יתחיל לחפש רופא טוב.

    אדר, שיהיה לך המון בהצלחה.

    דותן

  19. "יש לא מעט אנשים שיאמרו שאני תמים, אבל מיהודי אני תמיד מצפה ליותר."
    לא יודעת אם "תמים" זו המילה שהייתי משתמשת בה.

  20. אדר הגיב:

    דותן, תודה. אני חייבת להודות שאני בהחלט מתלבטת וממש לא הגעתי להחלטה ברורה. לפעמים נדמה לי שאני לא אוכל לישון בלילה אם אני אכנע לנבלה הזה, ולפעמים הראש שלי אומר שהכל שטויות ובשביל הנוחות צריך להתפשר. מאוד מאוד קשה להיות איש של עקרונות כשמדובר אשכרה בחיים שלך.

  21. סטודנטית תפרנית הגיב:

    אדר , אני מבינה לליבך , בעלת הדירה שלי ( גם ממשפחה של עורכי דין ) העלתה את שכר הדירה
    ב450 ש"ח וכרגע הדירה שלי היא רשמית הכי יקרה בשכונת רחביה . אני אישית מחפשת דירה
    ומצאתי כמה אופציות לא רעות במחירים סבירים , אבל נדמה לי שזה לא הפתרון .
    השאלה המתבקשת היא מה אנחנו יכולים לעשות בנידון , האם חרם צרכנים ראלי בכלל ?

  22. אדר הגיב:

    סטודנטית,
    משתתפת בצערך על בעלת הדירה הנכלולית. בנוגע לחרם צרכנים, אני קצת עייפה כרגע, אבל את מוזמנת לבלוג של עמית ב http://otherj.blogli.co.il/ לתשובות פחות עפוצות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s